גַּרְדּוּם

גַּרְדּוּםm. (גרדם) a stump. Ruth R. s. 1 end וילך איש ג׳ ‘and a man went (Ruth 1:1)a stump, i. e. without any description as to what he took with him (opp. to the description of the return to Palestine, Ezra 2:66); (Yalk. Ezra 1067 גָּדוּד, v. גָּדַד; ib. Ruth 598 גָּרוּד stripped, alone, cmp. גְּרֵירָא.Pl. גַּרְדּוּמִין, constr. גַּרְדּוּמֵי. Tosef.Par.XII (XI), 2 ג׳ אזוב stumped stalks of hyssop; ג׳ ציצית (not ניצית); Men.38b ג׳ תבלת remnant of the tsitsith. Sifré Num. 115 שיריה וגַרְדּוּמֶיהָ what is left of it or the stump of it; Men.39a שיריו וגַרְדּוּמָיו, expl. ibid. דבעינן שירא לגרדומיו a small remnant of the threads must remain on the stumps; a. e.